באחר הצהריים של יום חמישי, ה-4/9/97 נשמעו נקישות על דלת ביתו של משה קסטל, נהג מונית ירושלמי שנח באותה עת מול הטלוויזיה. השוטרים שהתפרצו פנימה הודיעו לו כי הוא עצור באשמת רצח כפול. במהלך החיפושים בבית התבררה גם זהות הנרצחים – יגאל דניאל, חברו הטוב של קסטל, ואילן דבש, עובר אורח שנקלע לזירת הרצח בטעות. במשפט, שנפתח כחצי שנה מאוחר יותר, נקבע כי שורת ראיות נסיבתיות מצביעה באופן חד משמעי על קסטל כרוצח, ונגזרו עליו שני מאסרי עולם. הסדרה מעוררת המחשבה "האזרח ק." מתעדת את המאמצים לפתוח מחדש את התיק ולברר את האמת מאחורי סימני השאלה המטרידים התלויים מעל הפרשה. במהלך המסע הבלשי אליו יוצאת הסדרה – מתוך מטרה להבין האם הזעקה של קסטל שכלוא כבר יותר מ-20 שנה היא אכן זעקתו של חף מפשע – מתברר כי הקביעות העובדתיות בתיק רחוקות מלהיות מבוססות. ראיות חדשות שנחשפות במהלך הסדרה, כמו גם נתונים עדכניים על הממצאים בזירה ואיכוני הפלאפון שלא היו זמינים במהלך החקירה – הופכים את התיק למקרה מבחן קיצוני של הרשעה ברצח הנסמכת על ראיות נסיבתיות בלבד.