הכל היה נפתר אם סבתא עליזה (מירי אלוני) הייתה מוכרת את האדמה ומחלקת את הכסף בין ילדיה. אבל היא לא. האדמה הזו היא הממלכה שלה. לגיבורי הסדרה נשארת אופציה אחת פשוטה, להרוג את הסבתא, לפחות לנסות. עד אז הם יאלצו לחיות בפחונים עלובים, בלי חיבור חוקי לחשמל או ביוב. כבר בשנות החמישים, כשהגיעו מרומניה, תפסו הזליגים חזקה על כמה דונמים אי שם בגוש דן. היום כבר מקיפות את המתחם שלהם אוטוסטראדות ושכונות יוקרה של רבי קומות. אבל את הזליגים אין דרך להוציא. חוקי המדינה לא חלים עליהם. הם גרים שם ומנהלים את העסק שלהם לשטיפת מכוניות על אפם וחמתם של העירייה וכל היזמים. אחרי 40 שנה של הצעות סרק, מגיעה הצעה מדהימה באמת, הצעת 20 מליון הדולרים של רגב שרעבי (אלי פיניש), יזם נמרץ וחסר מעצורים. הילדים והנכדים בטוחים שהגיע הקץ לסבל שלהם. הם טועים. סבתא עליזה לא מוכרת. היא גם לא תמכור. למה לה? העונג שלה זה לראות את צאצאיה מסתובבים סביבה כמו ג'וקים בבקבוק.